Love – The Illusion of Separateness
הכל אודות הטבע של הנפרדות שלנו נמצא כאן במרכז ה-ג'י (הזהות העצמית) בכל אחד מאיתנו. בליבה של מרכז ה-ג'י נמצא המונופול המגנטי. המונופול המגנטי, פשוטו כמשמעו, מחזיק אותנו יחד (עם הגוף) באשליה של הנפרדות שלנו, ובתנועה לאורך המסלול של חיינו.
אם חוזרים ממש להתחלה, כדי להתחיל את תָּכְנִית (פְּרוֹגְרָם) החיים, גביש (קריסטל) העיצוב והמונופול המגנטי נמצאים יחד. הם מתאימים יחד כמו כף יד הנכנסת לכפפה המתאימה. עכשיו, תחשבו על מה שקורה. ברגע ההִתעַבְּרוּת שלכם, יש לכם קריסטל עיצוב ומונופול מגנטי, והם כּרוּכים ביחד. ברגע שהחיים מתחילים בתוך הרחם, החיים יכולים להתחיל רק כאשר קריסטל העיצוב (שהולך להגשים וליצור את הצורה שלכם) נפרד מאותו מונופול מגנטי.
עכשיו, זוהי נוסחה עתיקה. בפרידה הזאת אנחנו מאבדים אהבה, כי, אתם רואים, יש רק דרך אחת לתאר אהבה. דרך האמיתית היחידה שאפשר לתאר אהבה היא אחדות, בה הכל נחווה יחד. זוהי האחדות שלנו, והאחדות הזאת היא טרַנסצֶנדֶטָלִית (נשגבת), כי אין ביכולתנו להשתתף בה בתוך המיגבלה שלנו. כל עוד אנחנו בחיים, קריסטל העיצוב שיושב במרכז האג'נה שלנו והמונופול המגנטי שיושב במרכז ה-ג'י שלנו נפרדים אחד מהשני וכל מה שהם רוצים זה לשוב ולהיפגש.
זוהי אחת הבדיחות הגדולות שלי. אתם רוצים למצוא אהבה? תמותו. מיד תקבלו את זה. זהו המיסתורין של האהבה. תקבלו את זה מיד במובן שברגע שהמונופול מתחבר עם קריסטל העיצוב, זה שלם. הטוטאליות (מיכלול, שלמות) שלנו נמשכת, פשוטו כמשמעו, על ידי כל המונופולים האלה. בשום אופן לא עוּצבנו לחוות את האחדות.
למה אתם חושבים שהמצאנו את המונותאיזם? זהו אחד המושגים המגוחכים ביותר שבני אדם המציאו אי פעם. המצאנו את זה כי אנחנו יודעים איפשהו בתוכנו שאנחנו חלק מהשלם, שאיכשהו ישנו איפשהו איזשהו סוג של אחדות. אבל איננו יכולים לדעת את זה. זהו אחד הדברים שאני יודע כל כך עמוק על החיים. זה משהו שאיננו יכולים לדעת מכיוון שזוהי התעלומה שמחברת אותנו לטוטאליות, למכלול. זה לא עבורנו לדעת. זה לא התפקיד שלנו כשהגענו לתוך הצורות (הגוף) האלה.
הניסוי של התגלמות בגוף הוא להחדיר ולהטמיע תודעה בצורה. בהגשמת התודעה בצורה נמצאת היכולת למצוא דרך להתחבר לאחר, ובמובן הכי פרימיטיבי, להתחיל ליצור את השלם. זה התהליך שלנו.
אני אראה לכם את כל הדרכים שאנחנו מתחברים וכל האשליות של אהבה שמתלוות לזה. כל הדרכים להתחבר הן רק חלק מהתוכנית (הפרוגרם) שלנו. זהו חלק מהפרוגרם שלנו לדעת איך להיות אחד עם האחר. זהו הדבר שמושך אותנו הכי עמוק. זה לא משנה מהו המין, זה לא משנה מהן הנסיבות. לכל אחד מאיתנו יש שכבות על גבי שכבות של קישוריות(connectivity) לאחרים. מכיוון שיש לנו דעות קדומות, הלבשנו על ההתקשרויות השונות האלו תוויות שונות. חלקם הם באמת אהבה; חלקם הם רק תשוקה. חלקם כאלה וחלקם אחרים. נתנו לכולם שם קוד, אבל אנחנו יודעים את האמת: אף אחד מהם אינו אהבה. זהו מונח כללי. זוהי המטריה הגדולה שמכסה את מה שבאמת הוא פשוט הקישוריות שלנו, החיבורים שלנו. וזה לא כדי להפחית את היופי של זה!
בלהגיד שאין אהבה אמיתית, תזהו שזאת העבודה שלנו לנסות למצוא דרך אליה. אנחנו נועדנו, באמצעות הקישוריות, להמשיך להמציא כל מיני דרכים לאהוב. זאת העבודה שלנו. למעשה אנחנו יצורים מאוד אוהבים. אנחנו באמת כאלה, אך זאת לא סוג האהבה הזאת של שמאלץ על שכבות הקישוריות הזאת (ביטויים רומנטיים מוגזמים וקלישאות). אנחנו באמת יצורים מתקשרים, יצורים מתחברים, אנחנו יוצרים וחיים ברשת. זה אנחנו. זה המין האנושי שלנו. הראייה של הדברים האלה באופן מכני לא לוקחת את היופי שלהם. העובדה שאני יודע שאני משחק את המשחק של קישוריות לא מפחיתה את יופיו במטריה הגדולה יותר שאנחנו מכנים אהבה. פשוט קלטתי מה זה, ואני לא פֶּתִי של האשלייה. האשליה היא רוצחת.
האם איננו כולנו בודדים? זוהי לא פשוט האמת? ולא משנה מי ישנו בחיינו, ולא משנה איכות האהבה שלנו, אם זה הורה או ילד, או מאהב/ת, כולנו ידעים שזאת לא -ה-אהבה. כולנו יודעים את זה, כל הזמן. זוהי התעלומה הגדולה. אנחנו אף פעם לא מוּרשים להגיע לשם בחבילות האלה שאנחנו נמצאים בהן. אחרת, היינו מפסיקים להסתכל ולחפש.
התודעה לא הייתה גְּדֵלָה, ולא כל היופי של המגוון שלנו והקסם שלנו, מכיוון, שבסופו של דבר, כל אחד מאיתנו הוא היבט שונה של אהבה. כל אחד מאיתנו הוא מיתולוגיה. מיתולוגיה מושלמת, פְרַקְטָל מושלם של האהבה של השלם. כאשר אתם מגיעים ורואים את הבדיחה, אתם מוותרים ומפסיקים לחשוב שיש לכם את הזכות למה שלעולם לא יכול להיות לכם, וכל הצער יעזוב את גופכם."
Love Series – Ra Uru Hu
מתוך סידרת האהבה, רא אורו הו
תרגום: דביר יצחקי
