הרפלקטורים הם הטיפוס הנדיר ביותר ומהווים רק כ-1% מהאוכלוסייה. הם פתוחים מאד לעולם מכיוון שאין הגדרה קבועה בעיצוב שלהם. כל המרכזים במפה שלהם פתוחים (בצבע לבן).
בהתאם לכך, על הבמה של החיים הרפלקטורים פתוחים לקחת פנימה את האנרגיות של הסובבים אותם, לדגום ולשקף אותן – כמו מעין ברומטר שנותן לנו את תחזית או מצב מזג האויר. הם יכולים לשקף את האנרגיות של הסביבה/החברה, על כל האספקטים השונים שלה, ולתת לנו את הפרספקטיבה הרחבה יותר.
(זה שונה מהפרוג'קטורים אשר 'חודרים אל האחר', קולטים את האנרגיה שלו ויכולים להדריכו, עם מיקוד על אדם או תופעה ספציפית).
למרות שהרפלקטורים מאוד פתוחים מבחינה אנרגטית, ההילה שלהם פועלת כמו 'טפלון' ששום דבר לא נדבק אליו. כשהם קולטים את האנרגיות של הסובבים אותם, הם טועמים ודוגמים אותן, ואז משחררים. כלומר, הם לא חייבים להיות מושפעים באופן דרמטי מהסביבה, על אף פתיחותם.
כשהרפלקטור לא מבין את הטבע שלו, הוא מנסה להיאחז בדברים ואנשים בשביל להרגיש זהות מוצקה ועקביות באנרגיה שלו, כמו שהוא רואה שקיים אצל רוב האנשים. אבל הרפלקטור בנוי במיוחד להיות פתוח: כאן נמצאים היופי והעוצמה שלו וכמה שהוא לא מתאמץ להיאחז, גלי הים (החיים…) באים ומפרקים את ארמונות החול.
למרות הפתיחות, יש לרפלקטור דפוס ירחי קבוע שחוזר על עצמו כל חודש. כשרפלקטור לוקח החלטה חשובה האסטרטגיה שלו היא: לחכות בסבלנות למחזור הירח, בערך 28.5 ימים. תנועת הירח דרך גלגל המנדלה נותנת לו, במשך הזמן, גישה לתבונה הפנימית שלו.
הרפלקטור מחובר לתכנית החיים הרחבה והיא המורה שלו.
המלכודת עבורו, כמו עבור כל אחד אחר, היא הניסיון לכוון את החיים באופן מנטלי, שמבלבל אותו במיוחד כי אין לו הגדרה או חוויה עקבית של החיים.
רפלקטורים צרכים ללמוד את הדפוס שלהם ואת מערכת העיצוב האנושי יותר מכולם, על מנת ליישם בהצלחה את האסטרטגיה שלהם. הפוטנציאל שלהם הוא לגלוש על גבי גלי החיים כמו גולש מיומן ולחוות הפתעה מהייחודיות של כל רגע ומה שהוא מביא איתו. הם נהנים לזהות אנשים המוכנים לצאת החוצה מתוך העולם ההומוגני המתוכנת.
לעומת זאת, כאשר הם לא חיים בהתאם לטבע שלהם, הם יכולים לחוות – אכזבה.
רפלקטורים מפורסמים: אורי גלר, אמה המחבקת