לפני כשבוע הפסקנו להבין זה את זו.
מכירים את זה ביחסים כשכל מילה נהפכת לעילה להתנצחות. מה שלא תגידי את לא מרגישה מובנת, וכל מה שהשני אומר נראה לך חסר התחשבות ולא סביר בעליל. מכירים?
לא קרה שום דבר דרמטי לפני כן. זה התחיל ביום בהיר, בהתחלה הרגשתי שאני צריך להביע את מה שיושב לי על הלב. אבל זה לא עבר טוב, ואז התרגזתי, ואז זה בכלל לא עבר.
אלה היו ימים של לחץ בעבודה והתארגנות לנסיעה.
זה נהפך למתסכל יותר משעה לשעה ונמשך ליום המחרת.
התחילה להיווצר אינרציה לא נעימה בשדה ביננו, והבנתי שצריך לעצור, ולשחרר את מי צודק ומי אמר מה.
לחזור הביתה.
זה לא היה קל, זה הרגיש כמו ללכת נגד הזרם המנטלי.
ידעתי שכל זה התחיל בדיוק כאשר מרקורי התחיל בנסיגה המפורסמת שלו, אבל בעיצומה של העשייה לא התייחסתי לזרמי הים מסביב. ונלכדתי בהם.
הרי מרקורי מייצג את מה שחייב לעבור בתקשורת. ההפעלות שלו במפה מצביעות על קונספטים שזקוקים לביטוי.
מה שאנחנו צרכים לתקשר יכול ליצור לחץ בתוכנו.
אז מה קורה בנסיגה? למעשה לא קיימת נסיגה או רטרו. כוכב מרקורי מאט את מהלכו, ומכדור הארץ נראה כאילו עצר והחל לסגת. זוהי טעות אופטית. בשמים אין באמת נסיגה של אף פלנטה.
תופעת הנסיגה דומה לרכבת מהירה, החולפת על יד הרכבת שאנחנו נוסעים בה, ונדמה לנו שאנחנו נוסעים לאחור.
אז תחשבו מה קורה בהקשר של תקשורת, כשהכל עובר במהופך.
התקשורת היא כל כך חשובה, וכל שיבוש או שינוי בפרספקטיבה מאד משפיע עלינו.
אם עוקבים אחרי הנסיגות של מרקורי אפשר ממש לראות שבזמן הנסיגה גוברת הנטייה להיקלע לוויכוחים, עימותים והתנצחויות ברשת ובין האנשים.
בגלל זה לנסיגה של מרקורי יצא כזה שם רע.
הסתכלתי במפה כדי לראות באיזה שער מרקורי נסוג ו"נתקע" לו, ומצאתי את שער 47, שהוא שער לא פשוט. הוא נקרא שער הדיכוי. מדובר בדיכוי מנטלי.
זהו הנטל לחבר את החוטים בחיינו ולהבין אותם, לתפוס מה קורה פה. זוהי לא הבנה הגיונית אלה מסע שדורש הרבה סבלנות עד שמגיע הרגע של הבנה. הרבה סבלנות אחרת זה יכול ליצור הרבה לחץ וחרדה מנטליים.
מצא לו מקום מרקורי. כבר עבר יותר משבוע מאז התחיל בנסיגה והוא עדיין נמצא שם. הנסיגה תסתיים ב 15 לספטמבר.
אני ידעתי את כל זה אבל כל עוד גלשתי בזחיחות דעת של עשייה זה לא עזר לי. אך כאשר שמתי לב עם מה יש לי עסק, עם איזה זרמים, הבנתי שנדרשת ממני התקרקעות עמוקה יותר כדי לשרוד את הזרמים האלה.
חזרתי ללב.
שחררתי את מה שלא חשוב. ולאט לאט השלום חזר הביתה.
רק שלום ואהבה
דביר